תקציר: הביקורת הסוחפת של הכתבה על שמעון נווה בערוץ 14, נובעת במידה רבה מחרדת יתר מכל מה שנראה שונה ומאיים. אולי גם מתודעת קורבנות שמניעה במידה רבה את הימין הישראלי. אם הימין שואף להנהגה לאומית, ראוי לו להתחסן מתסביכי חרדותיו. במבט הזה, השקפת עולמו הפוליטית ונטייתו הרדיקלית השמאלית של נווה לא צריכה להשפיע על ההזדקקות לחכמתו. נלמד מרבי מאיר שהשכיל ללמוד מאלישע בן אבויה, "תוכו אכל קליפתו זרק".

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 24 באוקטובר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

בערוץ 14 הוצג בסוף דצמבר 2025 סרטו של ישי פרידמן "שיטת נווה: כך הרסו את צה"ל מבפנים" (ראו הסרטונים בנספח למטה). זוהי תוכנית בת  שני פרקים לבחינת השפעת תא"ל מיל' ד"ר שמעון נווה על צה"ל. התוכנית התמקדה באישיותו ובהשקפת עולמו של נווה, אבל ברקע עמדה השאלה, מה קרה לצה"ל בעשורים האחרונים, איך השתנה, כביכול, מצבא ניצחון והכרעה לצבא הכלה? הטענה העיקרית תיארה את  מידת "השפעתו המזיקה" של נווה על צה"ל. 

[למאמר ב'חדשות 14': שיטת נווה: כך הרסו את צה"ל מבפנים | סרטו של ישי פרידמן', לחצו כאן]

אלא שהשינוי שחל בצה"ל בעשורים האחרונים הוא תופעה רחבה ומקיפה עשרת מונים יותר ממה שיש ביכולתו של אדם אחד לחולל.

מגמות שינוי דומות התרחשו בצבאות המערב כולל צבא ארה"ב וגם בצבא הרוסי לפני מלחמת רוסיה-אוקראינה - בדוקטרינת הרמטכ"ל גרסימוב. השינויים נבעו בעיקרם משינויים גלובליים בתופעת המלחמה, שחייבו הסתגלות לאתגרים חדשים ומורכבים. בהיבט הזה, הדיאגנוזה של הכתבה שתלתה כה רבות בהשפעת אדם אחד לוקה בשטחיות, ומסוכנת כמו דיאגנוזה שגויה למחלה מסובכת.

לטוב ולרע, יש לי בסוגיה נגיעה אישית. בשנים משפיעות 2003-2000 שימשתי במטכ"ל בתפקיד ראש חטיבת תורה והדרכה. עבודת המכון לחקר תורת המערכה / אומנות המערכה, בהובלת שמעון נווה ודב תמרי, הוכוונה בשנים אלה באחריותי. ביכולתי ללמד סמינר שנתי על חשיבות תרומתם.

כבר מראשית הדרך, כיווני החשיבה של המכון היו שנויים במחלוקת

חלק גדול מבכירי צה"ל בהם מפקדי אוגדות, הסתייגו מהשיטה עד כדי עוינות. בשל כך,  די תמוהה הטענה, שתולה בשמעון נווה ובתורתו את גורם ההשפעה העיקרי להשתנות צה"ל.  במלחמת לבנון השנייה לדוגמה, השלישייה שהובילה במטכ"ל את ניהול המלחמה - הרמטכ"ל דן חלוץ, סגן הרמטכ"ל משה קפלינסקי וראש אגף המבצעים גדי איזנקוט - היו מאוחדים בהסתייגותם מתורת המערכה של נווה. באותו קיץ 2006 בטרם המלחמה, המכון לחקר תורת המערכה פורק בהוראת הרמטכ"ל, ולא הייתה לו כל השפעה על המלחמה. בכל זאת, צה"ל לא הצטיין במלחמה זו בחתירה להכרעה. ישנם כנראה גורמי השפעה נוספים לא פחות משמעותיים, לשינוי שחל בצה"ל.  

בהצגת רצף הקלטות שהציגו דיבור משתלח וחסר רסן של נווה, הצליחה הכתבה לשכנע שמדובר באדם בעל דעות רדיקליות מסוכנות.

התמקדות בדבריו הייתה רלוונטית, אם נווה היה נושא בתפקיד פעיל בדרגי הפיקוד של צה"ל, או במערכת הביטחון. אבל, מאז התמסר להקמת המכון לחקר תורת המערכה -  המלת"מ  - בשנת 1994, הוא עסק במחקר ובהוראה, ומן הראוי היה להתמקד בעיון בתורתו הרבה יותר מאשר באישיותו ובערכיו.

את יסודות תורת המערכה לא ניתן ללמוד במאמר קצר, היא מקיפה מכלול ידע עצום

אבל ניתן להסביר בתמצית על מה היא באה לענות, ואת מה היא מנסה לשרת.

המכון לחקר תורת המערכה, אכן הוקם בהובלת שמעון נווה ב-1994, בעיצומו של תהליך אוסלו. אבל לא ציפיות השלום או ערכים מוסריים, הביאו להקמתו, אלא מצוקה ואי שביעות רצון שהעיקו על הפיקוד הבכיר בצה"ל נוכח ההישגים הבלתי מספקים במלחמת שלום הגליל, באינתיפאדה שפרצה בדצמבר 1987, ובלחימה ברצועת הביטחון.

האינתיפאדה שפרצה ב-1987 ונמשכה כשלוש שנים חוללה לדוגמה, מבוכה תפיסתית, לא מתוקף השאלה המוסרית כמו מתוקף אובדן הרלוונטיות המבצעית של צה"ל. לנוכח מערכת האילוצים האסטרטגית, שהציבה תופעת האינתיפאדה כהתקוממות אזרחית, תחומי העליונות של צה"ל במטוסי קרב וכוחות שריון נמצאו בעימות מהסוג הזה לגמרי בלתי רלוונטיים. צורת המאבק החדשה חייבה הסתגלות לצורת פעולה אחרת. מכאן צמח מושג ה"עימות המוגבל", שגובש קודם לכך בצבאות אחרים. לא שמעון נווה כטענת המקטרגים, החדיר אותו לצה"ל, אלא שמואל ניר (סמו) ז"ל, שחווה את מצוקת המלחמה החדשה בהיותו קמ"ן בלחימה מול חיזבאללה ביחידת הקישור ללבנון. הייתה זו המציאות שחוללה את הכורח בהמשגה חדשה. בדומה לאתגר האבחון ברפואה, החולים הראשונים שחלו באיידס אובחנו וטופלו כאילו מדובר בסוג של מחלת הסרטן. זה הצורך הקריטי גם בתחום הצבאי, בהכרה שתופעה שמאובחנת כחדשה מחייבת גיבוש גישת פעולה חדשה. 

האחריות לאבחון כזה מופקדת קודם כל בסמכות הפיקוד הצבאי הבכיר. במפגש עם הדרג המדיני שחייב לאפשר תנאיי שיח פתוח, הצבא הוא זה שצריך להסביר לדרג המדיני את משמעות אילוצי הפעולה כפי שהוא מבין אותם. במקום הזה, הדרג הצבאי לא יכול להתכחש למורכבות הנסיבות, ולגשת להפעלת הכוח ללא הצבת אילוצים ומגבלות, כאילו מדובר במלחמה רגילה. זה הביטוי לכך שבמערכת הזיקות בין הדרג הצבאי לדרג המדיני, יש לפיקוד הבכיר של הצבא אחריות להכוונת הדרג המדיני להבנת תנאיי המציאות.

[למאמרו של אל"ם שמואל ניר (סמו) ז"ל: 'ההתשה ומבחן ההסתגלות', לחצו כאן]

מתוך מצוקה זו נבע הצורך בפיתוח והקניית תורת מערכה לצה"ל

היא באה להתמודד עם התופעה המטרידה, שצבא יכול לנצח בקרבות, ובכל זאת לא לנצח במלחמה. זה קרה לצבא ארה"ב במלחמת וייטנאם, ונראה כקורה גם לצה"ל. חידה זו מתרחשת לעיתים גם להיפך,  כמו למשל בקרבות לטרון בתש"ח. שם, למרות שלושה קרבות כושלים ברצף, בכל זאת צה"ל השיג את תכלית המערכה: פריצת הדרך לירושלים. זכיתי לשוחח על כך עם האלוף שלמה שמיר שפיקד על חטיבה 7 בקרבות לטרון.

הגילוי שאין קשר סיבתי ישיר, שמבטיח חיבור בין ניצחון בקרבות הטקטיים לבין השגת תכלית המערכה, והשאיפה בכל זאת להצליח ביצירת החיבור הזה, הוא העניין הבסיסי שמזמין את הצבאות המובילים בעולם לעיסוק בתורת המערכה.

בין המצביא לאדריכל

פרק תהילים "שיר המעלות לשלמה" ממוקד בחידה: "אם ה' לא יבנה בית, שווא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר". מצוקת החידה טמונה בגילוי, שהבניין אמנם עומד, אך עלול להתגלות כעומד לשווא. באותו האופן, השומר שוקד על משמרתו, אך מאמציו עלולים להיות לשווא. כאן, מגולם ההבדל המהותי בין עבודת הבנאי והמהנדס לבין עבודת האדריכל:

• לעבודת המהנדס והבנאי ישנם כללי חישוב ונוסחאות, ובמבחן התוצאה, הכול מסתכם במבחן החומרי הפיזי, המבנה שעומד איתן הוא הביטוי להצלחתם. 
• האדריכל לעומת זאת זקוק להשראה וליצירתיות. מבחן התוצאה לעבודתו לעומת זאת מורכב יותר. הבניין יכול לעמוד פיזית אך עלול להתגלות ככישלון בכינון האווירה והתכלית המצופה, זה מבחן שמעבר לממד הפיזי.  

אל ההבדל הזה  מכוונת תורת המערכה בתחום הצבאי. המצביא כמו האדריכל זקוק להשראה ליצירת מסגרת רעיונית ייחודית ותקדימית שמעבר לאוסף שיטות הפעולה הטכניות הנתונות לו בסל הכלים. מתוך הבנה זו של  האתגר המצביאותי כאתגר אדריכלי, ולא רק הנדסי ותפעולי, נובע מעמדו של המצביא מול הדרג המדיני כנושא עם הדרג המדיני באחריות משותפת לבירור ולהכוונת ההחלטה. אין עוררין שההחלטה להפעלת הפעולה הצבאית נעשית בסופה בסמכות בלעדית של הדרג המדיני. אבל בדרך להחלטה המצביא איננו רק קבלן ביצוע.

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: אדריכלות ומצביאות, עיצוב במתחים בלתי פתורים, לחצו כאן]

לסיכום

הסוגיה חשובה ללימוד בדרג הצבאי הבכיר ובדרג המדיני,  כי הידע והמתודה של נווה נחוצים לניהול המלחמות והאתגרים המבצעיים המורכבים שעוד נכונו לנו. המתודה בתרומתה אינה תלויה בהיבט זה בערכיו של נווה. היא כלי עבודה, כמו גרזן. אפשר לחטוב עמו עצים לעבודה זרה או לחטוב עצים למזבח העולה בבית המקדש. התכלית נתונה במלואה בידי המשתמש.  

הביקורת הסוחפת של הכתבה בערוץ 14, נובעת במידה רבה מחרדת  יתר מכל מה שנראה שונה ומאיים. אולי גם מתודעת קורבנות שמניעה במידה רבה את הימין הישראלי. אם הימין שואף להנהגה לאומית, ראוי לו להתחסן מתסביכי חרדותיו. במבט הזה, השקפת עולמו הפוליטית ונטייתו הרדיקלית השמאלית של נווה לא צריכה להשפיע על ההזדקקות לחכמתו. נלמד מרבי מאיר שהשכיל ללמוד מאלישע בן אבויה, "תוכו אכל קליפתו זרק".

בסוגיה המורכבת הזו,  לא רק שאסור לשפוך את התינוק עם המים, גם במים כדאי ללמוד להשתמש. 

"שיטת נווה", חלק ראשון:

חלק שני:

[לאוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה'.
• אוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת.
• אוסף המאמרים אודות אודות שינוי ארגוני והשלכותיו.
• אוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות.
• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: אדריכלות ומצביאות, עיצוב במתחים בלתי פתורים.
• הרחבת המושג: 'מערכה';
• הרחבה על הדרג האופרטיבי / אומנות המערכה.
• אוסף המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה.
• הרחבת המושג 'ידע';
• אוסף המאמרים על ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו.
• הרחבת המושג: 'מלחמה';
• הרחבת המושג 'טקטיקה'.
• המאמר ב'חדשות 14': שיטת נווה: כך הרסו את צה"ל מבפנים | סרטו של ישי פרידמן'.
• הרחבת המושג, 'קבלת החלטות'.
• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• אוסף המאמרים על 'הכלה'.
• מאמרו של אל"ם שמואל ניר (סמו) ז"ל: 'ההתשה ומבחן ההסתגלות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2020), אוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה'.
• פנחס יחזקאלי (2020) מורכבות ומערכות מורכבות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/6/20.
• פנחס יחזקאלי (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפנים השונות של ההסתגלות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 25/6/22.
• גרשון הכהן (2021), אדריכלות ומצביאות, עיצוב במתחים בלתי פתורים, ייצור ידע, 9/11/21.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה, ייצור ידע, 3/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הדרג האופרטיבי / אומנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2023) תא"ל ערן אורטל מספר איך הוחמצה מלחמת לבנון השנייה, ייצור ידע, 22/1/23.
• יחזקאלי פנחס (2014), ידע, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מלחמה: אירוע כאוטי שיוצא משליטה, ייצור ידע, 31/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• 'חדשות 14' (2025), שיטת נווה: כך הרסו את צה"ל מבפנים | סרטו של ישי פרידמן', 23/12/25.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכלה והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/7/22.
• שמואל ניר (סמו) (2019): 'ההתשה ומבחן ההסתגלות', ייצור ידע, 18/4/19